כל מי שלמד את חמשת חומשי התורה בבתי הספר החילוניים בארץ שם לב לעובדה, שהפולחן המתואר שם, שונה מאד מיהדות זמננו. ראש השנה, אחד החגים החשובים ביהדות זמננו, לא מוזכר שם. יום הכפורים, החג החשוב ביותר בזמננו, מוזכר בקצרה, והמילה צום לא נזכרת בו. ירושליים לא מוזכרת בכלל וכמוה גם חובת כבוש הארץ. בהזדמנויות שונות מעניק אלוהים שטחי עולם שונים לעם היהודי אך לא מחייב אותו לכבוש אותם.

הספר הזה מתאר את ההסטוריה היהודית כפי שהיא. הדת היהודית אינה דת רציפה. היא עברה מהפכים ובגידות במהלך השנים. בשנים האחרונות נבגדת היהדות פעם נוספת ומוספים לה אלמנטים, שמעולם לא היו כלולים בה, וחלקם כמו פולחן הניסים וקברי הקדושים יובאו אליה מן האיסלם הסופי. הספר מתאר את ההתרחשות הזאת ומאיר את הדת היהודית כפי שהיא, וכפי שהיא היתה באמת, לאורך תקופות שונות בהסטוריה.

מאמר קצר על תולדות ההלכה היהודית      

גירסא 0

הגורמים הדתיים, שהשתלטו על לימוד המיקרא ומסורת ישראל גם באוניברסיטות, רוצים שנקבל את הדעה, שמגילות קומאראן נכתבו על ידי כת מסתורית קטנה, שאף אחד לא שמע את שמה, והיא לא מוזכרת ולא השאירה עקבות בשום חלק אחר של העולם. הם רוצים למחוק מהזכרון דעה אחרת, שצצה בסוף המאה הקודמת, ולפיה המגילות האלו נכתבו על ידי הצדוקים. הצדוקים מופיעים בתולדות ישראל הרשמיים ככת שהיתה במחלוקת עם כת אחרת שנקראה פרושים בסוף ימי הבית השני. אבל הכת הזו נקראת צדוקים כי היא מתיחסת למשפחת צדוק ממנה יצאו כל כוהנים הגדולים מאז הקמת המקדש. מגילות קומאראן אינן שייכות לכת קטנה וזנוחה אלא לשורשו של העם היהודי.

המגילות האלו מתארות את האמונה היהודית המקורית ששררה עד תקופת החשמונאים והיא שונה מאוד מיהדות זמננו. במרכז האמונה היהודית המקורית עמד לוח שנה שמשי, שהיה קשור בטבורו לספור הבריאה, שהוא דומה לספור שאנו מכירים בספר בראשית. לפי היהדות המקורית השבת חלה ביום אחר לגמרי מזה המוכר לנו. יום קדוש זה חל במספר שבועות מדויק מאז יום השבת הראשון, שבו שבת אלוהים מכל מלאכה. גם החגים נחגגו במועדים אחרים וחג כמו ראש השנה, על כל המשמעויות האמוניות שנוספו לו וליום הכפורים, לא היה קיים. הדמות המרכזית באמונה הזו היה חנוך בן הדור השביעי ליקום. משפחת צדוק היתה המשפחה, שקבלה מאת אלוהים את הקושאן על בית המקדש. אף אחד אחר לא יכול היה לשרת בתפקיד זה.

גירסא 1

מלחמת החשמונאים היתה קודם כל מלחמת אזרחים על השליטה בבית המקדש. את המסקנה הזו ניתן ללמוד קודם כל מתוצאותיה ופחות מספרי המקבים, שהינם היסטוריה שנכתבה על ידי המנצחים. בעיקבות המלחמה הודחה שושלת צדוק מכהונתה ומשפחה אחרת, משפחה, שגלימת ההסטוריה הנחשפת לאיטה עם השנים גילתה כמשפחה הלניסטית, שחיללה קודש עם חול. החלפת הכהונה גררה גם החלפת לוח השנה. החלפתו נועדה ליצור סינכרון בין ימי השבוע של העולם ההלניסטי לבין הספרור בארץ ישראל. שאלתם אגב פעם את עצמכם איך לוח השנה היהודי הירחי מחלק את השנה לחודשים שונים לגמרי מזה, שמקובל בעולם הנוצרי, אך משום מה דווקא מספור ימי השבוע מסונכרן אליו. הלוח השמשי המקורי של היהדות לא היה מסונכרן עם מספור הימים, שהיה נהוג בעולם, ולכן הוחלף.

המשפחה הצדוקית, שהודחה, לא השלימה עם הדחתה והקימה במצרים בית מקדש יהודי, שנקרא מקדש חוניו. זה ריכז אליו יהודים רבים מרחבי העולם העתיק והתחרה במקדש שבירושלים. משפחת צדוק, הסמכות העליונה של הדת היהודית המקורית, לא חשבה, שיש משהו יותר מדי מיוחד בירושלים, והרשתה לעצמה להקים מקדש במצרים. המקדש אגב פעל כ250 שנה ונסגר במצוות השלטונות הרומיים לאחר חורבן בית שני.

גירסא 2

הבגידה החשמונאית חיללה את בית המקדש וסירסה לגמרי את הדת היהודית. זו הפכה לזירת מאבק בין כתות שונות שהציעו אמונה ופולחן חדש. ביניהן בלטה הכת הפרושית שיבאה רעיונות שמקורן בפרס בעיקר באמצעות מורי הלכה שהיגרו לישראל מהישוב היהודי בבבל. האופנות החדשות הציעו אמונה במאבק בין רע לטוב, בעולם הבא, בהישארות הנפש בעולם זה. לאחר חורבן הבית, חורבן שהאחראי העיקרי לו, רבי עקיבא, הצליח לחמוק ממשפט ההסטוריה, יצרו דורות של חכמים פולחן חדש. מטרתו העיקרית של הפולחן החדש היתה לנתק את הקשר לבית המקדש.

הספר מתאר את התורה החדשה שנודעה בשם תורה שבעלפה ומתפלמס עם אלו הטוענים שמדובר בפרוש בלבד של התורה שבכתב. התורה שבעל פה יצרה דת חדשה שמבוססת על אדני אמונה שונים לגמרי עליהם התבססה הדת היהודית המקורית.

גירסא 3

תהליך יצירתה של הדת היהודית החדשה שלאחר החורבן ארך כאלף שנים. בעקבות התהליך הזה נוצר פולחן יהודי שהקיף את כל חיי האדם מיום הולדתו ועד מותו. מהרגע שהוא פוקח עיניו בבוקר ועד לרגע שבו הוא עוצם אותן. הפולחן התבסס על ההגיון שהפולחן החדש מבוסס על תורה שניתנה למשה בעל פה על ידי אלוהים. במקביל לתורה שבכתב שאנו מכירים כחמישה חומשי תורה ניתנה גם תורה שבעל פה. במשך הדורות עברה התורה הזו מדור אחד למשנהו מבלי שהועלתה על הכתב. לאחר החורבן יצא העם היהודי לתהליך אינטלקטואלי של היזכרות ויצירה מחדש של התורה הזו. התהליך הזה היה תהליך שכלתני. היה לו הגיון. הוא היה מבוסס על היזכרות, הגיון וגם הירארכיה. התהליך הזה גם התרחק מהמופלא. הוא התרחק מהתגלות. הוא מבוסס על מעמד סיני. לאחר החורבן אין נבואה אין נביאים ואין גם התגלות. אלוהים שרוי במרחקיו

לכל אורך התקופה הזו פלירטטו חכמים גם עם יסודות האמונה ועם הניסיון להבין את אלוהים. הפלירטוט הזה ארע בסתר ונקרא בימינו תורת הסוד. במאה ה13 יצא הפלירטוט הזה לאור בספרד היהודית בדמות ספר שנקרא ספר הזוהר. הספר הזה חנך תחום חדש בעיסוק האינטלקטואלי היהודי. במאה ה16 נכתב ספר הלכה חשוב בשם שולחן ערוך שלתוכו חדרו גם אלמנטים מתוך ספר הזוהר. המאמר הקצר שכתבתי טוען שלקבלה אין כל קשר עם מעמד הר סיני ולכן לפסקי ההלכה הנובעים ממנה אין שום תוקף.

גירסא 4

הקבלה, שהיתה במשך השנים עיסוק אזוטרי של משכילים ורבנים, פרצה לזירה הצבורית היהודית וזכתה לפופולריזציה בקרב קהלים נרחבים. האישיות המרכזית הראשונה שזכתה לפופולריזציה היתה שבתאי צבי, שטען מתוך עיונים קבליים, שהגאולה קרובה לבוא. האישיות השניה היתה ישראל בעל שם טוב בורא תנועת החסידות. איש זה, שלא היה רב אימץ טכניקות מוסלמיות סופיות ופרשנות סופית, שמייחסת לתחושת הסחרור והאופוריה,תוצאת הטכניקות האלו, הסבר דתי. הטכניקות האלו מקרבות את המאמין לאלוהים. בכלל, תורת הקבלה הורידה את אלוהים ממרחקיו היהודיים ויצרה אמונה חדשה שבה אלוהים קרוב למאמיניו. הבעל שם טוב לדוגמא ממש כמו שפינוזה היה פנתיאיסט. החוויה של התקרבות אישית לאלוהים מזכירה תזות של עדות פרוטסטנטיות ואוונגליסטיות.

הספר טוען שהקבלה אינה יהדות ומי שנגרר אחריה והופך אותה למרכיב מרכזי באמונתו הוא בגדר עובד עבודה זרה. בארץ מאמיני הקבלה נחלקים לשלוש מחנות עיקריים. התנועה החסידית, חובשי הכיפות הסרוגות, שממש כמו שבתאי צבי טוענים שהגאולה קרובה לבוא וכי מדינת ישראל היא ישות דתית, וחלקים מסוימים של יוצאי צפון אפריקה, שהביאו לארץ אמונה מוסלמית סופית בקדושים, קברי קדושים וניסים מניסים שונים. כל אלו עובדים עבודה זרה.

מאמרים

ברכיהו ליפשיץ בורח מבשורה.

מקצת מעשי התורה.

גישות בקריאת מקצת מעשי התורה.

הסיפור שלא סופר.

תורת משה היא חידוש מתקופת החשמונאים .